קו התפר העדין שבין אדריכלות פנים לבין מיתוג מסחרי בכלל ומיתוג קמעונאי בפרט לא תמיד ברור. שאלות כמו מהי חלוקת התפקידים, מהם תחומי האחריות ובעיקר שאלת הערך המוסף שכל אחד מביא לפרויקט, נשאלות באופן קבוע, הגיע הזמן לעשות סדר בכל זה.

ההבדל בין אדריכל פנים לממתג של המרחב הוא בנקודת הפתיחה. בעוד שאדריכל פנים מתווה את הקונספט העיצובי וקובע את אופן התנועה במרחב, את נקודות העצירה, הרכישה והאווירה במקום, ציר החשיבה העיקרי שלו הוא אדריכלי-אנושי.

לא שהמרחב הקמעונאי המדובר הוא לא נייטרלי. הוא שייך לחברה מסוימת, ומהווה המשך ישיר של אסטרטגיה שיווקית ומהלכים שיווקיים ספציפיים לעיתים. הוא המשך של רעיון שמתחיל במותג, ממשיך בשיווק הדיגיטלי ומגיע לנקודת האפס – חיבור הממשק הפיזי עם הלקוח. בנקודה הזו המיתוג הקמעונאי לוקח את המושכות מהפרוגרמה האדריכלית ומציע פתרונות שיבטאו את סיפור המותג, ועולמות התוכן שלו יתמכו במהלכים המסחריים שלו.

היבט אחר, פרקטי הרבה יותר, הוא נושא השילוט, ההכוונה והמידע במרחב – אותה זווית שמאפשרת ללקוחות להתמצא ולקבל מידע חשוב באופן עצמאי בלי לחכות לנותני שירות.

אז איך שני העולמות נפגשים?

השילוב הטוב ביותר לעיצוב ומיתוג מרחבים קמעונאיים הוא ליצור את הטנגו בין האדריכל למעצב המסחרי. אחד יביא את קווי היסוד התכנוניים והשני יביא את העקרונות הגרפיים.

אחד יביא את המסגרת האדריכלית, את שרטוט הפלנוגרמה וחומרי הגלם התשתיתיים, והשני יביא את חומרי הגלם שיכניסו אווירה, סטייל ושפה מוגדרת.

אחד שיביא את החשיבה על יסודות המבנה והשני שיביא את יסודות חווית הקניה, השהות במרחב והבנת הדינאמיקה האנושית היומיומית בין מוכר, לקוח ומותג.

אנחנו למדנו לאורך השנים שהעבודה ההרמונית והסינכרונית בין אדריכל פנים ובינינו – כאנשי מיתוג ומסחור חזותי, חוסכת ללקוח עלויות רבות, מאפשרת לקצר תהליכים ולקבל תוצר שלם ואיכותי מהבסיס.

קו התפר העדין שבין אדריכלות פנים לבין מיתוג מסחרי בכלל ומיתוג קמעונאי בפרט לא תמיד ברור. שאלות כמו מהי חלוקת התפקידים, מהם תחומי האחריות ובעיקר שאלת הערך המוסף שכל אחד מביא לפרויקט, נשאלות באופן קבוע, הגיע הזמן לעשות סדר בכל זה.

ההבדל בין אדריכל פנים לממתג של המרחב הוא בנקודת הפתיחה. בעוד שאדריכל פנים מתווה את הקונספט העיצובי וקובע את אופן התנועה במרחב, את נקודות העצירה, הרכישה והאווירה במקום, ציר החשיבה העיקרי שלו הוא אדריכלי-אנושי. 

לא שהמרחב הקמעונאי המדובר הוא לא נייטרלי. הוא שייך לחברה מסוימת, ומהווה המשך ישיר של אסטרטגיה שיווקית ומהלכים שיווקיים ספציפיים לעיתים. הוא המשך של רעיון שמתחיל במותג, ממשיך בשיווק הדיגיטלי ומגיע לנקודת האפס – חיבור הממשק הפיזי עם הלקוח. בנקודה הזו המיתוג הקמעונאי לוקח את המושכות מהפרוגרמה האדריכלית ומציע פתרונות שיבטאו את סיפור המותג, ועולמות התוכן שלו יתמכו במהלכים המסחריים שלו. 

היבט אחר, פרקטי הרבה יותר, הוא נושא השילוט, ההכוונה והמידע במרחב – אותה זווית שמאפשרת ללקוחות להתמצא ולקבל מידע חשוב באופן עצמאי בלי לחכות לנותני שירות.

אזאיךשניהעולמותנפגשים?

השילוב הטוב ביותר לעיצוב ומיתוג מרחבים קמעונאיים הוא ליצור את הטנגו בין האדריכל למעצב המסחרי. אחד יביא את קווי היסוד התכנוניים והשני יביא את העקרונות הגרפיים.

אחד יביא את המסגרת האדריכלית, את שרטוט הפלנוגרמה וחומרי הגלם התשתיתיים, והשני יביא את חומרי הגלם שיכניסו אווירה, סטייל ושפה מוגדרת.

אחד שיביא את החשיבה על יסודות המבנה והשני שיביא את יסודות חווית הקניה, השהות במרחב והבנת הדינאמיקה האנושית היומיומית בין מוכר, לקוח ומותג. 

אנחנו למדנו לאורך השנים שהעבודה ההרמונית והסינכרונית בין אדריכל פנים ובינינו – כאנשי מיתוג ומסחור חזותי, חוסכת ללקוח עלויות רבות, מאפשרת לקצר תהליכים ולקבל תוצר שלם ואיכותי מהבסיס.